<h1>מרדכי סימנים ק'—ק"א</h1>
<h2>דף לא.</h2>
אין עומדין ורבנן עבדי כמו מתניתין וכוותיה קי"ל ולכך אין להתפלל מתוך קלות ראש ושחוק אלא מתוך כובד ראש פי' הכנעה ושמחה של מצוה כגון שעסק בדברי תורה ולכך נהגו לומר פסוקי דזמרה ואשרי קודם: [ברי"ף] כלילא מנ"ל דאסור כו' אומר ר"ת דלאו היינו עטרה ממש שמשימים ב"א בראשן דבסוף סוטה (ד' מט:) מפרש ל"ש אלא בשל וורד והדס אבל של קנים ושל חילת מותר ומי מניח עטרה של קנים בראשו אלא היינו כלילא כעין כיפה וראש כל אדם דקאמר לאו דוקא אלא למעלה מראשם והכי תנן במסכת מדות סוף (פ"ג) ושלשלאות של ברזל היו קבועות בתוך האולם שבהן עולים ורואין את העטרות ופירשו הגאונים דהיינו כעין כיפות מוזהבות שעושין בחלונות ועוד פי' ר"ת דלכלות וחתנים דוקא אסרו עטרות אבל שאר נשי וגברי לא עיין בפ' במה אשה (נט.).
